מהרגע שאיתמר נולד, אני והוא היינו בלתי נפרדים,

לא הצלחתי לעזוב אותו לרגע,

בכל בוקר כשהייתי שמה אותו בגן,

הוא היה מתחיל לבכות.

 

הגננת היתה מבקשת ממני לעשות איתו פרידה קצרה לפני הכניסה לגן,

ולא הצלחנו, לא אני ולא הוא,

רציתי שהוא ירגיש כל היום אהוב כמו שהוא מרגיש כשאני מחבקת אותו,

ובכל כניסה לגן הרגעים הללו חזרו על עצמם שוב ושוב,

 

לפני השינה היה קורה משהו דומה, אומנם נשארנו באותו הבית

ואני הייתי רגועה,

אבל איתמר היה רוצה אותי לידו עד שיירדם,

וגם היה מבקש ממני להישאר לידו אחרי שירדם.

 

ישבתי שעות ליד המיטה שלו, לפעמים שעה וחצי,

לפעמים שעתיים וחצי,

וכך כל הרדמה היתה לוקחת שעות רבות.

 

במשך כל הזמן הזה חיפשתי דרך להיות האימא שאני רוצה להיות,

אימא שנותנת לילד שלה בטחון, ואהבה,

חיפשתי דרך להיפרד ברכות, בביטחון, אחרי סיפור, שיר חיבוק ונשיקה.

 

היה לי רעיון והצעתי אותו לאיתמר.

​

שאלתי אותו אם אפשר ללמד אותו שהאהבה של אימא

נשארת איתו גם מרחוק,

​

שאלתי אותו אם הוא מוכן להרגיש את האהבה של אימא ואבא כל הזמן גם כשהם מאוד רחוקים, והוא הסכים.

​

זה ממש עזר לו והרגיע אותו.

​

הוא היה צריך אישור, מילה, הוא היה צריך שנפתח את זה,

שנדבר על זה, לעשות מזה טקס בדרך לגן. אז עשינו.

 

וכל בוקר שאלתי אותו אם הוא מוכן להרגיש את האהבה של אבא ואימא בתוכו כשהוא משחק עם החברים שלו, כשהוא יושב לאכול,

והוא הסכים.

​

הוא סיפר לי שכשהוא יושב בחצר ומתגעגע הוא נזכר שאבא ואימא אוהבים אותו מאוד וזה עוזר לו לחכות עד סוף היום שנגיע.

סיפרתי לו שגם אני חושבת עליו באמצע היום שלי ומחייכת לעצמי והוא ממש אהב את זה.

​

הוא הרגיש שאני לא שוכחת אותו גם כשהוא בגן

ואני עסוקה בעיסוקים שלי.

 

גם בשעת ההשכבה בלילה עשינו טקס דומה.

​

דיברנו על החלומות והמחשבות שהוא רוצה לחלום הלילה,

ובבוקר הוא התעורר וסיפר לי שהוא חלם בדיוק על מה שהוא ביקש.

​

היה לו בטחון ואמונה שהוא יכול, שיש לו דרך להשתלט בעצמו על הפחד,

משהו שעובד שמחזיק לו עד הבוקר.

 

ומתוך החוויות עם הבן שלי הבנתי שיש לי כאן כלים

שאני יכולה להעביר להורים וילדים רבים.

​

רציתי שעוד הרבה ילדים יוכלו ללמוד איך להתמודד עם הרגעים הללו של הפרידה מההורים בבוקר או לפני השינה,

ולכן החלטתי לכתוב את הספר הכוכב של איתמר.

​

הספר עוזר לילדים להתגבר על אתגרים ולמצוא את הכוח הפנימי שלהם.

​

את הספר כתבתי כדי לקרב בין הורים וילדים

באמצעות שיחה על רגשות,

שיחה על אהבה עצמית, על מסוגלות, על כוחות פנימיים,

על פחד געגוע וצורך בתשומת לב.

 

אם זה נשמע לכם מעניין,

וגם אתם רוצים להעניק לילדים את הכוח להיות עצמאיים

אני רוצה להזמין אתכם לרכוש לעצמכם את הספר.